בלי ששמתי לב, שוב הגעתי להוביל צוות. אלא שהפעם בצוות לא היו רק אנשים. גם AI כבר תפס לו מקום בלי ששמתי לב. במה כדאי להתחיל? זאת הייתה התהייה הראשונה שעלתה לי כשחזרתי לקחת על עצמי את הצוות, ונדמה לי שהגוון שלה היה שונה למדי מבעבר.

תוך כדי עבודה עם AI הרגשתי דבר אחד. ככל שה-goal ברור יותר, התוצאה טובה יותר. ככל שהעברתי בבהירות מה אני רוצה, כך השתנתה איכות התוצר שחזר אליי. אבל אם חושבים על זה בשקט, זה לא משהו שנכון רק לגבי AI. גם לגבי אנשים זה אותו דבר. כשברור לאן אנחנו הולכים, הצוות מוציא את התוצאות הכי טובות. למען האמת, נדמה לי שעוד הרבה לפני שה-AI הופיע, כדי לגרום לצוות להסתכל לכיוון אחד ולנהל אותו, בסופו של דבר היה צריך איזשהו "בסיס". ולכן החלטתי לנסות ליצור "עקרונות צוות" שלוקחים בחשבון גם אנשים וגם AI.

תוך כדי בניית העקרונות הצבתי לעצמי קריטריון אחד. שגם אם בעתיד טכנולוגיית ה-AI תתפתח עוד והחברה תשתנה, אבחר רק את הדברים שלא ישתנו. כי עיקרון שנשען על מה שמשתנה יתיישן מהר מאוד. וכשסיננתי כך, בסופו של דבר עקרונות הצוות הסתדרו לשתי הבטחות. האחת היא "אמון", ההבטחה שבין אדם לאדם, והשנייה היא "AI Native", ההבטחה שבין אדם ל-AI.

קודם כול, ההבטחה שבין אדם לאדם — אמון. כשצוות גדל, באופן בלתי נמנע נוצרים תהליכים וכללים שונים. אבל כשהצוות קטן, נדמה לי שדווקא שמירה על אמון הדדי הייתה הדרך הזולה ביותר. כשיש בינינו אמון בענייני עבודה, נוצרים דברים שאפשר להפקיד עליהם בלי לבדוק כל פרט אחד-אחד, פשוט מתוך אמון, והרבה עלויות סמויות מצטמצמות. ולהפך, ברגע שקורה איזה תקלה או שהאמון ההדדי מתחיל להתמוטט פעם אחת, גם בצוות קטן מתחילים לצמוח אט-אט כללים ונהלים. אולי תהליך הוא דבר שנוצר כדי למלא את החלל שהאמון השאיר אחריו.

אם כך, מה יוצר אמון? כשהבטתי לאחור בחוויות שעברתי ועיינתי שוב בכמה ספרים, הגעתי לסדר את זה לשלושה.

הראשון הוא צפיוּת. אנחנו חשים אמון כלפי אדם שדבריו ומעשיו עקביים. החל מהקטן — הציפייה שהוא יעמוד בזמני הפגישות — ועד הגדול: היכולת להעריך באיזו תוצאה תחזור המשימה שהפקדנו בידיו. דווקא משום שאפשר לחזות את הצעד הבא, אנחנו יכולים לעבוד יחד בלב שקט.

השני הוא שקיפות. אני חושב שככל שהצוות קטן יותר, כך הדיון צריך להיות ער יותר. גם כדי לבנות שירות טוב יותר, וגם כדי לחצות גבולות שמחשבה של אדם יחיד לא תוכל להגיע אליהם — הדיון חשוב. ולכן צריך שיהיה אפשר להוציא את המחשבות החוצה באופן פעיל. ולהפך, אם מישהו שותק בזמן שכולם מדברים, ואז דווקא בשלב ביצוע מה שכבר הוסכם הוא פתאום אומר משהו אחר או נע לכיוון אחר — אין דבר שמכרסם באמון יותר מזה. אדם שבזמן הדיון מציג את מחשבותיו בשקיפות, ומה שכבר הוסכם הוא הופך למעשה בצורה נקייה. אדם כזה מעניק אמון.

השלישי הוא היכולת להשלים דברים עד הסוף. יש מי שטוב בלהתחיל דברים, אבל בכל פעם מותיר את הסיום מטושטש ולא גמור, ולעומתו יש מי שלא משנה מה המצב הנתון, בסופו של דבר יוצר תוצאה. נדמה לי שאת השני אני לומד לתת בו אמון. כי ניכרת בו הגישה לקחת אחריות עד הסוף על ההיקף והרמה שהובטחו.

הבא בתור — ההבטחה שבין אדם ל-AI, AI Native. הצוות שלנו שואף להיות AI Native. מרגע שהחלטנו לעבוד שכם אל שכם עם AI, גם הקשר הזה היה זקוק להבטחה. מה כדאי שנבטיח, ומה אפשר לצפות זה מזה? אחרי שהחזקתי בשאלה הזאת זמן רב, שוב הגעתי לחשוב על שלושה.

הראשון הוא שיתוף הקשר. ה-AI ילך ויהיה חכם יותר גם בעתיד. כדי להעלות את הסינרגיה בין החוכמה הזאת לבין שיתוף הפעולה, הגעתי לחשוב שבסופו של דבר העברה טובה של "ההקשר" היא הלב של העניין. ה-AI מצפה לקבל מהאדם יותר הקשר, והאדם יכול לצפות שככל שיעביר הקשר באופן מלא יותר, כך תחזור אליו תוצאה טובה יותר. הציפייה ההדדית הזאת, שכל צד תולה בצד השני — אולי היא ההבטחה הכי בסיסית שבין אדם ל-AI.

השני הוא הפיכוּת. כלומר, שצריך שיהיה אפשר להחזיר את המצב לאחור. אני חושב שברירת המחדל של פעולות ה-AI צריכה להיות בצורה שתמיד אפשר לבטל. במצב שבו אי אפשר להחזיר לאחור, נעשה קשה להפקיד בידי ה-AI משימות נועזות יותר. כי אם במקרה יוצא תוצר שלא רצינו בו, גם האדם וגם ה-AI נאלצים לשפוך לא מעט משאבים כדי להחזיר אותו לאחור. רק כשיש את מנגנון הביטחון של היכולת לבטל, אנחנו יכולים סוף-סוף להושיט יד ל-AI ביתר נכונות.

השלישי הוא ניהול אנטרופיה. אם חושבים מה ה-AI עושה הכי טוב, בסופו של דבר זה "יצירה". אם זה קוד, אם זה טקסט, אם זה מסמך — לפחות במהירות שבה הוא יוצר משהו, הוא כל כך עוצמתי שאדם לא יכול להשיג אותו. אבל אם האדם לא עובר תהליך של קביעת בסיס או של אימות, בתוצרים שה-AI מציף הולך ומצטבר מידע מיותר, ובגלל תוצרים חסרי משמעות האיכות הכוללת דווקא נעשית גרועה יותר. ולכן הגעתי לחשוב שעל האדם מוטלת החובה לנהל את האנטרופיה הזאת ולדאוג שה-AI יוציא תוצאות באיכות גבוהה.

כך, אחרי הרבה התלבטויות הגעתי לבנות את העקרונות, אבל אני יודע היטב שזו רק ההתחלה. בסופו של דבר, רק כשאשתף את העקרונות האלה עם חברי הצוות בהתמדה, אשתדל בעצמי לקיים אותם, וכל חברי הצוות יחד ינסו לשמור עליהם — רק אז תהיה לזה משמעות. כנראה שבעתיד יתגלו גם נקודות חסרות, וגם העקרונות עצמם ילוטשו מעט-מעט, אבל בסופו של דבר מה שאני מבקש הוא לקיים את ההבטחות האלה צעד אחר צעד, גם עם אנשים וגם עם AI. כך, לאט אבל בלי לעצור, אני מבטיח לעצמי בשקט שאמשיך לבנות צוות טוב.